סרט תיעודי של ג'ייסון הייר ("הריקוד האחרון") על עלייתה, שקיעתה ומורשתה של SCTV, תוכנית המערכונים הקנדית שהצמיחה כמה מהקומיקאים הבולטים של צפון אמריקה.
התוכנית יצאה לדרך ב-1976 בטורונטו, עם חברי הסניף המקומי של להקת האימפרוביזציה "סקונד סיטי", ונבנתה כשידור של תחנת טלוויזיה קטנה ודלת תקציב בעיירה הבדיונית מלונוויל: מהדורות החדשות, תוכניות האירוח, הפרסומות והסרטים של "התחנה" היו המערכונים עצמם, וכל אחד מהשחקנים גילם עשרות דמויות, מבעלי התחנה ועד חיקויים של כוכבי הוליווד. בקאסט היו ג'ון קנדי, יוג'ין לוי וקתרין או'הרה ("שיטס קריק"), מרטין שורט ("רק רציחות בבניין"), ריק מוראניס ("מותק, הילדים התכווצו"), אנדריאה מרטין, ג'ו פלאהרטי ודייב תומאס. למרות פרסי אמי על הכתיבה והערצה גורפת בקרב קומיקאים, התוכנית נדדה בין רשתות ושעות שידור ומעולם לא זכתה לקהל הרחב של "סאטרדיי נייט לייב".
הסרט משלב ראיונות עם חברי הקאסט, חומרי ארכיון נדירים וסיפורים שלא סופרו עד היום, וכן מפגש איחוד בטורונטו שבו נזכרים חברי הקאסט איך נולדו התוכנית והחברויות שהחזיקו מעמד עשרות שנים.