לפי אגדה עתיקה, מי שמת אחרון בשנה, בדיוק כשהשעון מכה חצות בערב השנה החדשה, נאלץ לנהוג בעגלת המוות במשך שנה שלמה ולאסוף את נשמות המתים.
באותו ערב גוססת האחות אדית מצבא הישע, ומבקשת לראות דבר אחד לפני מותה: את דויד הולם, שיכור ואלים שהרס את משפחתו. ובזמן שמחפשים אותו, דויד יושב עם חבריו לשתייה בבית הקברות, ומספר להם על האגדה ועל חברו ז'ורז', שמת בדיוק לפני שנה. כשהשעון מכה שתים-עשרה, העגלה החורקת מגיעה, ודויד נאלץ להביט בכל מה שעשה בחייו.
אחת מיצירות המופת של הקולנוע האילם. ויקטור שיוסטרום ביים ושיחק בתפקיד הראשי, לפי ספרה של סלמה לגרלף. הסרט נודע בחשיפות הכפולות שבהן רוחות שקופות נעות בין החיים, ובסיפור הבנוי מזיכרונות בתוך זיכרונות. אינגמר ברגמן אמר שזה הסרט שהשפיע עליו יותר מכל סרט אחר, וסצנת הגרזן בדלת הדהדה עשרות שנים אחר כך ב"הניצוץ".